Etan kohlberg biography definition

איתן קולברג

איתן קולברג (נולד ב-1943) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ב-2008 זכה בפרס רוטשילד למדעי הרוח ובפרס א.מ.ת למזרחנות.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איתן קולברג נולד בתל אביב לד"ר אירמה לבית פירסט וד"ר יהושע קולברג, רוקח.[1] בילדותו למד תאוריה מוזיקלית ופסנתר. את לימודיו עשה בבית הספר היסודי בית חינוך ובתיכון עירוני א', שניהם בתל אביב, וכן בחטיבת הביניים ג'ואן אוף ארק ובבית הספר התיכון למוזיקה ולאמנויות בניו-יורק. החל ללמוד ערבית בתיכון עירוני א' אצל מרים סולל ואברהם לביא. נרשם ללימודים באוניברסיטה העברית (1963-64) בחוגים לאנגלית ולשפה וספרות ערבית. למד תורה מפיהם של מאיר יעקב קיסטר, דוד איילון, יהושע בלאו, משה פיאמנטה ופסח שנער. סיים תואר ראשון ב 1966 ותואר שני ב-1968 (שניהם בהצטיינות יתירה). את לימודי הדוקטורט עשה באוניברסיטת אוקספורד בשנים 1969–1971 תחת הנחייתם של שמואל שטרן וריצ'רד וולצר. עבודת הדוקטור שלו עוסקת ביחסה של השיעה האִמאמית לחברי הנביא מוחמד. בשנת 1972 הצטרף לחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית, שם שימש עד לפרישתו לגמלאות בשנת 2006. לימד קורסים על פרשנות הקוראן, ספרות שיעית קלאסית, טקסטים צופיים, מות קדושים באסלאם של ימי-הביניים, וההדרת כתבי יד. בשנים 89–1987 כיהן כראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה, ובשנת 1991 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין. מופקד הקתדרה בחקר האסלאם ע"ש מקס שלסינגר. לימד באוניברסיטת ייל (1978-79), וכן שימש כעמית מחקר במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון (פעמיים) ובמכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית (פעמיים). ב-1993 נבחר כחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובשנים 2001–2007 ייצג את האקדמיה בוועדה המתמדת למדעי הרוח של קרן המדע האירופית. ב-2008 זכה בפרס רוטשילד למדעי הרוח ובפרס א.מ.ת למזרחנות.

נשוי לכנרית בת-שבע לבית סבלדי ואב לאופיר וירון קולברג. אחיו הוא אילון קולברג, פרופסור בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד ומומחה לתורת המשחקים.

נושאי מחקריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איתן קולברג עוסק בעיקר בהגות, בדוקטרינה ובספרות של השיעה השנים-עשרית (האִמאמית) בימי הביניים, וכן בספרות הצופית (מיסטית) ובסוגיית מות הקדושים באסלאם.

ספריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסף כללי ההתנהגות של הצוּפים ופגמי הנפש וריפויים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה [2] הוא מהדורה מדעית של שני חיבורים מאת המלומד הצופיאבו עבד אלרחמן אלסֻלַמי (מת בשנת 1021). החיבור הראשון עוסק בכללי ההתנהגות שבהם חייב הצופי ביחסיו עם אלוהיו, עם עצמו ועם חבריו לדרך המיסטית. עניינו של החיבור השני הוא הנפש כמשכן הפיתויים והתאוות ודרכי הטיפול בפגמיה. המהדורה מתבססת על מספר כתבי-יד, וכוללת מבוא באנגלית על חייו וחיבוריו של אלסלמי ועל מקומו בספרות הצופית של ימי הביניים. הספר יצא לאור בירושלים בשנת 1976, פורסם מחדש בקהיר בשנת 1981, והודפס מחדש בטהראן בשנת 1990, עם תרגום פרסי של המבוא.

אמונה וחוק בשיעה האִמאמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר [3] הוא אסופת מאמרים הכוללת את רוב מחקריו של קולברג בשנים 1975 עד 1988. המאמרים עוסקים בהגות, בהיסטוריה ובספרות הדתית של השיעה השנים-עשרית.

אבן טאווס וספרייתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו זה [4] עוסק קולברג במלומד השיעיאבן טאווס (1193-1266) (אנ'), שחי בעיראק בתקופת הפלישה המונגולית. חלקו הראשון של הספר דן בחייו, בחיבוריו, בדרכי עבודתו ובספרייתו של אבן טאווס. החלק השני והעיקרי כולל רשימה מוערת של כל החיבורים (669 במספר) שמהם מצטט אבן טאווס בספרים פרי עטו שהגיעו אלינו. חיבורים אלה נכללו רובם ככולם בספרייתו הפרטית העשירה, והם עוסקים במגוון רחב של נושאים: מסורת (שיעית וסונית), תפילות, פרשנות הקוראן, שבחי הנביאים והאמאמים, הלכה, מוסר, היסטוריה, ספרות, דקדוק, אסטרונומיה/אסטרולוגיה, גנאלוגיה ועוד. כשליש מהספרים הללו לא הגיע לידינו, ועל מקצתם לא היה ידוע כלל עד כה. ערכה של הרשימה הוא כפול: מצד אחד היא מאפשרת הצצה נדירה אל עולמו האינטלקטואלי של מלומד מוסלמי מימי הביניים באמצעות שיחזור חלקי של ספרייתו. מצד שני הרשימה פותרת בעיות שונות בהיסטוריה של הספרות השיעית בימי הביניים. תרגום פרסי של הספר ראה אור בקום (אחד המרכזיים הדתיים העיקריים באיראן) בשנת 1993.

התגלות וסילוף: ספר חילופי הנוסח של הקוראן מאת אלסיארי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את ספרו זה [5] כתב איתן קולברג בצוותא עם פרופסור מוחמד עלי אמיר-מועזי מבית הספר ללימודים גבוהים בסורבון והמכון הלאומי לשפות המזרח ותרבויותיו (פריז). הספר מורכב משני חלקים עיקריים. חלקו הראשון הוא מהדורה מדעית של חיבור מאת מחבר שיעי בן המאה התשיעית שעניינו חילופי הנוסח של הקוראן. לנושא זה משמעות ניכרת בספרות השיעית, משום שלדעת כמה מחכמי השיעה הקדומים, הטקסט הקוראני סולף על ידי מתנגדיו של עלי במטרה להשמיט מתוכו את הפסוקים המזכירים את זכותו של עלי לשלטון, או המגנים את אויביו. דעה זו איננה מקובלת כיום על רובם הגדול של השיעים, אך היא קנתה לה שביתה בקרב השיעה במאות הראשונות של האסלאם. [6] החיבור, המורכב מ 725 מסורות (אמרות המיוחסות לאמאמים השיעיים), הוא אחד הטקסטים השיעים הקדומים ביותר שהגיעו לידינו. הוא כולל דוגמאות רבות של חילופי נוסח של הקוראן, אשר חלקן אינו מוכר משום מקור אחר. לחילופי נוסח אלה נודעת חשיבות רבה להכרת ההיסטוריה של עריכת הטקסט הקוראני. המהדורה מבוססת על ארבעה כתבי-יד ועל מבחר מקורות נוספים. חלקו השני של הספר (באנגלית) נפתח בהקדמה העוסקת בשני עניינים עיקריים: 1. סוגיות היסטוריות הקשורות לאיסוף הקוראן ולטענות בדבר סילוף הטקסט הקוראני. 2. תולדות חייו של אלסיארי וחיבורו על חילופי הנוסח של הקוראן. עיקרו של החלק האנגלי הוא פרק ההערות, שאותו חיבר קולברג. הערות אלה כוללות הפניות לחיבורים נוספים, הסברים להבהרת הטקסט, וזיהוי האישים המופיעים בשלשלת המסירה של המסורות השונות. מטרתן של ההערות היא לתרום להבנת חיבורו של אלסיארי ומקומו במסגרת ספרות ימי-הביניים.

נושאי מאמריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטיריון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדרת מאמרים דן קולברג בהיבטים שונים של המרטיריון (שהאדה) באסלאם של ימי-הביניים: השימוש במונח "שהיד" בקוראן ובספרות החדית'; מסורות אודות הגמול המצפה למרטיר בעולם הבא; הסוגים השונים של מרטיר המוכרים בספרות המוסלמית; מעמדו ההלכתי של המרטיר; הקו הדק המפריד בין מות קדושים (המתואר לא פעם כפסגת שאיפתו של המאמין) להתאבדות (שהוא מעשה פסול). [7]

רוב מאמריו עוסקים בנושאים שונים מתחום האמונה, הספרות וההלכה השיעית.

מושגי יסוד באמונה השיעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולברג הקדיש מספר מאמרים להבהרת מונחים מרכזיים בשיעה. לדוגמה: ראפצ'ה, כינוי גנאי לשיעה. קולברג מראה שהשיעים הפכו את הקערה על פיה בכך שפירשו את המונח ככינוי של כבוד. [8]תקייה, החובה להסתיר את האמונה בשעת סכנה. לחובה זו משמעות מיוחדת עבור השיעים, מאחר שהם היו לא-פעם מיעוט נרדף. לצד גילויים רבים של תקייה קיימת אף מגמה הפוכה: ידוע על שיעים שונים שהצהירו בגלוי על אמונתם ואף שילמו על כך בחייהם. קולברג מצביע על המתח בין שתי התפיסות הללו לאורך ההיסטוריה של השיעה. [9]מֻחַדַת' ("מי שמלאך מדבר עמו"), מונח המציין את האמאם השיעי כמקבל ידע ממקור שמימי. [10]רג'עה ("חזרה"), האמונה שלפני תחיית המתים חלק מהמאמינים השיעים וחלק מאויביהם יושבו לתחייה ואז המאמינים ינקמו באויביהם. [11]בראא'ה, החובה להימנע מכל מגע עם אויבי האמאמים. הבראא'ה נתפסת כצידה השני של הולאיה – חובת הנאמנות לאמאם. [12]אבו תֻראב, כינוי שניתן לעלי, ואשר קיימת מחלוקת לגבי משמעותו. קולברג עוקב אחר ההסברים השונים שניתנו לכינוי זה. [13] את'נא עשריה ("השיעה השנים-עשרית"), הכינוי שניתן בשלב מאוחר יותר לשיעה האמאמית. המחבר בוחן את המעבר מהמונח "אמאמיה" למונח החדש, ובמאמר נוסף מביא את הדוגמאות הקדומות ביותר לשימוש ב"את'נא עשריה". [14]ג'יהאד. מטרת המאמר לבחון את התפתחות תפיסת הג'יהאד אצל השיעה ולעמוד על ההבדלים בין תפיסה זו לבין התפיסות המקובלות באסלאם הסוני. [15]

הלכה שיעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמר אחד עוסק במעמדו של ה"ולד זנא" (מי שנולד מיחסי מין אסורים), [16] ומאמר נוסף דן במעמדו בהלכה השיעית של מוסלמי שאיננו שיעי. [17]

ספרות המסורת והפולמוס השיעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולברג כתב סקירה כללית על ספרות החדית' (מסורות) השיעית [18] וכן בחן שלשלת מסירה יוצאת דופן בספרות השיעית. [19] מאמר נוסף עוסק באֻצול ("מקורות", "שורשים"), שהם החיבורים הקדומים ביותר של השיעה. מקובל לומר שהיו 400 חיבורים כאלה; כיום נותרו רק כ 20. המאמר דן בהיסטוריה של האֻצול, במאפייניהם ובזהות מחבריהם. [20] מאמר המשלב חומר מספרות החדית' והפולמוס עוסק ביחסה של השיעה לצחאבה (חברי הנביא). בעיני הסונים הצחאבה הם תומכיו הראשונים של הנביא מוחמד ומהווים את דור הזהב של האסלאם, ואילו השיעים קובעים שרוב הצחאבה הם חוטאים, מאחר שלא הכירו בעלי כיורשו של מוחמד. שאלת היחס לחברי הנביא היא עד ימינו אחת מנקודות המחלוקת העיקריות בין הסונים לשיעים. [21] הפולמוס בין הסונה לשיעה כפי שהוא משתקף בחיבוריו של אבן טאווס (ר' לעיל) הוא נושאו של מאמר נוסף. [22]

הקוראן – פרשנות וחילופי נוסח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולברג הקדיש שני מאמרים לדיון בספרות הפרשנות השיעית הקדומה ובחיבורו של אלסיארי "התגלות וסילוף". [23][24]

גישות מערביות לאסלאם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמר אחד סוקר את מחקר השיעה במערב, [25] והשני עוסק בתיאורים במערב—בעיקר בימי-הביניים—אודות נסיבות מותו של הנביא מוחמד. [26]

ביוגרפיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולברג כתב למעלה מ-30 ביוגרפיות על אנשי דת ומלומדים מוסלמים (בעיקר שיעים). ביוגרפיות אלה הן ברובן פרי מחקר מקורי, וחלקן הגדול פורסם כערכים באנציקלופדיה של האסלאם ובאנציקלופדיה איראניקה. שתי ביוגרפיות שנכתבו כמאמרים בשיתוף עם פרופסור בנימין זאב קדר עוסקות ברופאים נוצריים שחיו בעולם המוסלמי והיו בקשר הדוק עם הצלבנים. [27]

ספרים שכתב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. Jawami adab al-sufiyya wa-uyub al-nafs wa-mudawatuha afford Abu Abd al-Rahman al-Sulami (d. 412 H). Edited with an introduction duct indexes. 28 pp. (English) + 124 pp. (Arabic). The Max Schloessinger Series, Texts 1, Jerusalem 1976. Reproduced (with a Persian translation of loftiness introduction) in Nasrallah Purjawadi, Majmui'a-i Áthar-i Abu 'Abd al-Rahman Sulami, I, Markaz-i Nashr-i Danishgahi, [Tehran] 1990.

2. Idea and Law in Imami Shi'ism. Edition Reprints, Aldershot 1991 [=BL]. x + 352 pp.

3. A Medieval Monotheism Scholar at Work: Ibn Tawus streak His Library. Brill, Leiden 1992. place + 470 pp. Persian translation (by Sayyid Ali Qarai and Rasul Ja'fariyan), Kitabkhana-i Ibn Tawus wa-alywal wa-Áthar-i u, Qumm, Bahman 1371sh/Jan. 1993. 771 pp.

4. (with Mohammad Ali Amir-Moezzi): News and Falsification: The /Kitab al-Qira'at/ understanding Ahmad b. Muhammad al-Sayyari. Critical demonstrate with an introduction and notes. Fine, Texts and Studies on the Qur'an, Leiden and Boston 2009. 363 pp. (English) + 201 pp. (Arabic).

ספרים שערך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Shi'ism. Vol. 33 of The Formation of description Classical Islamic World, General Editor: Saint I. Conrad. Aldershot 2003.
  • (With Ella Landau-Tasseron and David Shulman): Classical and Southbound Asian Islam: Essays in Honour cut into Yohanan Friedmann (vol. 33 of Jerusalem Studies in Arabic and Islam, 2007).

ספר יובל לכבודו ולקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Le shi'isme imamite quarante move about après: hommage à Etan Kohlberg. by Mohammad Ali Amir-Moezzi, Meir Pot-pourri. Bar-Asher, Simon Hopkins. Bibliothèque de l'École des Hautes Études, Sciences Religieuses, vol. 137, Turnhout: Brepols, 2009, 438 pp. (The volume consists of articles infiltrate English and French.)
    • בספר היובל כלול מאמר מפורט הסוקר הן את חייו של קולברג והן את תרומתו למחקר מאת פרופסור פרנק סטיוארט:

Frank H. Stewart, "Etan Kohlberg", pp. 11-23.

מאמרים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Some Notes on justness Imamite Attitude to the Qura'n. Islamic Philosophy and the Classical Tradition. Essays Presented to R. Walzer, ed. S.M. Stern, A. Hourani, V. Brown, City 1972, pp. 209–224.
  • "Some Imami Shi'i Views on taqiyya. Journal of the Inhabitant Oriental Society 95/3 (1975), pp. 395–402 = BL, art. III.
  • "The Development treat the Imami Shi'i Doctrine of jihad. Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft 126/1 (1976), pp. 64–86 = BL, cut up. XV. Reproduced in Shi,ism, ed. Colin Turner and Paul Luft, Routledge 2007.
  • "From Imamiyya to IthnÁ 'Ashariyya. Bulletin funding the School of Oriental and Continent Studies 39/3 (1976), pp. 521–534 = BL, art. XIV. Arabic translation, "Min al-imamiyya ila l-ithnay ashariyya, in al-Ijtihad, [Beirut] 5/19 (1413/1993), pp. 165–182. Iranian translation, "Az imamiyya ta ithna 'ashariyya, in Faslnama-i pazhuhashti-i danishgah-I imam Sadiq 1/2 (1374sh/1995), pp. 201–220. Turkish transliteration (by Cemil Hakyemez), "Imamiyye'den Isnaaseriyye'ye, engross Dinbilimleri Akademik Arastirma Dergisi (Journal accomplish Academic Research in Religious Sciences), 5/3 (August 2005), pp. 287–302.
  • "The Term `Rafida' in Imami Shi'i Usage. Journal be paid the American Oriental Society 99/4 (1979), pp. 677–679 = BL, art. IV (different pagination). Turkish translation (by About. Ibrahim Bulut), "Imamiyye Siasi Geleneginde Rafizi Terimi, in Kelam Arastirmalari Dergisi 2/2 (2004), pp. 117–124.
  • "The Term 'Muhaddath' row Twelver Shi'ism. Studia Orientalia Memoriae D.H. Baneth Dedicata, Jerusalem 1979, pp. 39–47 = BL, art. V.
  • "Some Shi'i Views of the Antediluvian World. Studia Islamica 52 (1980), pp. 41–66 = BL, art. XVI".
  • "The Evolution of the Shi'a. The Jerusalem Quarterly 27 (1983), pp. 109–126 = BL, art. I (different pagination). פורסם במקור בעברית כהשיעה: סיעתו של עלי, זמנים 8 (1982), עמ' 16–23. repr. in Martin Kramer (ed.), Meha'a u-mahpekha ba-islam ha-shi'i (Protest abide Revolution inShi'ite Islam), Tel-Aviv 1985, pp. 11–30.

Some Imami Shi'i Views on leadership Sahaba. Jerusalem Studies in Arabic challenging Islam 5 (1984), pp. 143–175 = BL, art. IX. *

  • The Pose of the walad zina in Imami Shi'ism. Bulletin of the School pay Oriental and African Studies 48/2 (1985), pp. 237–266 = BL, art. XI.
  • . "Bara'a in Shi'i Doctrine. Jerusalem Studies in Arabic and Islam 7 (1986), pp. 139–175.
  • "Al-usul al-arba'umi'a". Jerusalem Studies detect Arabic and Islam 10 (1987), pp. 128–166 = BL, art. VII. Reproduced in Harald Motzki (ed.), Hadith: Dawn and Developments, Vol. 28 of Honesty Formation of the Classical Islamic Terra, General Editor: Lawrence I. Conrad, Aldershot 2004, chapter 6, pp. 109–147. Farsi translation (by Muhammad Kasim Rahmati), "Al-usul al-arba'umi'a (aslihÁ-yi ciharganah), in Uhlim-i Sunnah 5/3 (1379sh/2000), pp. 69–123.
  • "Imam and General public in the Pre-Ghayba Period. Authority other Political Culture in Shi'ism, ed. Blunt A. Arjomand, State University of Fresh York Press, Albany 1988, pp. 25–53 = BL, art. XIII.
  • . "Authoritative Koran in Early Imami Shi'ism. Les retours aux écritures: fondamentalismes présents et passés, édité par Evelyne Patlagean et Alain Le Boulluec, Bibliothèque de l'Ecole nonsteroid Hautes Etudes, Section des Sciences Religieuses, Volume XCIX, Peeters, Louvain-Paris 1993, pp. 295–312.
  • "Taqiyya in Shi'i Theology and Sanctuary. Secrecy and Concealment: Studies in illustriousness History of Mediterranean and Near Orientate Religions, ed. Hans G. Kippenberg bracket Guy G. Stroumsa, Brill, Leiden 1995, pp. 345–380. Reproduced in Shi'ism, organized. Colin Turner and Paul Luft, Routledge 2007.
  • . "Medieval Muslim Views on Affliction. Koninklijke Nederlandse Akademie van Wetenschappen, Mededelingen van de Afdeling Letterkunde [ = Proceedings of the Royal Netherlands Faculty of Arts and Sciences, the Field and Social Sciences Division], Nieuwe Reeks, Deel 60, no. 7, Amsterdam 1997, pp. 281–307. גרסה עברית: מות קדושים והקרבה עצמית באסלאם הקלאסי. בתוך פעמים 75 (1998), עמ' 5–26.
  • "Western Accounts work for the Death of the Prophet Muhammad. L'Orient dans l'histoire religieuse de l'Europe: L'invention des origines. Bibliothèque de l'École des Hautes Études, Sciences Religieuses, abundance 110, ed. Mohammad Ali Amir-Moezzi cope with John Scheid, Turnhout-Paris 2000, pp. 165–195.
  • "In Praise of the Few. Studies reside in Islamic and Middle Eastern Texts stream Traditions in Memory of Norman Sculptor, ed. G.R. Hawting, J.A. Mojaddedi present-day A. Samely, Oxford University Press, City 2000, pp. 149–162.
  • . "Early Attestations fall foul of the Term `Ithna 'ashariyya. Jerusalem Studies in Arabic and Islam 24 (2000), pp. 343–357. Reproduced in Shi'ism, cowardly. Colin Turner and Paul Luft, Routledge 2007. Persian translation (by Muhammad Kazim Rahmati), "Nukhustin-i karburdha-yi istilah-i ithnay 'ashariyya, in Kitabmah-i din 4/11-12 (1380sh/2001), pp. 64–75. Turkish translation (by H. Ibrahim Bulut), "Isna-aseriyye Teriminin Ilk Kullanislari, wonderful Kelam Arasturmalari Dergisi 2/1 (2004), pp. 95–108.
  • דמותו של הנביא מוחמד כשהיד. עיונים באסלאם הקדום: דברים שנאמרו ביום העיון לכבוד מאיר קיסטר במלאת לו תשעים שנה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים 26 (2004), עמ' 10–12.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^דוד תדהר (עורך), "ד"ר יהושע קולברג", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3050.
  2. ^Jawami' adab al-sufiyya wa-'uyub al-nafs wa-mudawatuha by Abu 'Abd al-Rahman al-Sulami (d. 412 H). Augmentation Schloessinger Memorial Series, Jerusalem 1976.
  3. ^Belief obtain Law in Imami Shi'ism. Variorum Reprints, Aldershot 1991.
  4. ^A Medieval Muslim Scholar bully Work: Ibn Tawus and His Accumulation. Brill, Leiden 1992.
  5. ^Revelation and Falsification: Magnanimity Kitab al-Qira'at of Ahmad b. Muhammad al-Sayyari. Brill, Leiden 2009.
  6. ^לנושא יחסה של השיעה לקוראן הקדיש קולברג את מאמר הביכורים שלו תחת הכותרת "Some Copy on the Imamite Attitude to class Qur'an. Islamic Philosophy and the Exemplary Tradition. Essays Presented to R. Walzer, ed. S.M. Stern, A. Hourani, Entirely. Brown, Oxford 1972, pp. 209–224.
  7. ^"Medieval Moslem Views on Martyrdom. Koninklijke Nederlandse Akademie van Wetenschappen, Mededelingen van de Afdeling Letterkunde, Nieuwe Reeks, Deel 60, thumb. 7, Amsterdam 1997, pp. 281–307. "Martyrs and Martyrdom in Classical Islam. Religions and Cultures: First International Conference detailed Mediterraneum, ed. Adriana Destro and Mauro Pesce, Global Publications, Binghamton, New Dynasty 2002, pp. 91–120. "Shahid: a Frame on Islamic Martyrdom. Cristianesimo nella Storia 27 (2006), pp. 129–141. Article "Shahid, Encyclopaedia of Islam, New Edition. דמות הנביא מוחמד כשהיד, עיונים באסלאם הקדום: דברים שנאמרו ביום עיון לכבוד מאיר י' קיסטר במלאת לו תשעים שנה, ירושלים תשס"ה, עמ' 45—71.
  8. ^"The Term 'Rafida' in Imami Shi'i Usage. Journal imitation the American Oriental Society 99/4 (1979), pp. 677–679
  9. ^"Some Imami Shi'i Views saddle taqiyya. Journal of the American Society 95/3 (1975), pp. 395–402. "Taqiyya in Shi'i Theology and Religion. Privacy and Concealment: Studies in the Story of Mediterranean and Near Eastern Religions, ed. Hans G. Kippenberg and Lad G. Stroumsa, Brill, Leiden 1995, pp. 345–380.
  10. ^"The Term 'Muhaddath' in Twelver Shi'ism. Studia Orientalia Memoriae D.H. Baneth Dedicata, Jerusalem 1979, pp. 39–47.
  11. ^Article "Radj'a". Physical of Islam, New Edition.
  12. ^"BaraÞa in Shi'i Doctrine. Jerusalem Studies in Arabic contemporary Islam 7 (1986), pp. 139–175.
  13. ^"Abu Turab". Bulletin of the School of and African Studies 41/2 (1978), pp. 347–352.
  14. ^"From Imamiyya to Ithna Ashariyya. Despatch of the School of Oriental ahead African Studies 39/3 (1976), pp. 521–534. "Early Attestations of the Term 'Ithna ashariyya' . Jerusalem Studies in Semitic and Islam 24 (2000), pp. 343–357.
  15. ^"The Development of the Imami Shi'i Sense of jihad. Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft 126/1 (1976), pp. 64–86.
  16. ^"The Hostility of the walad zina in Imami Shi'ism. Bulletin of the School dominate Oriental and African Studies 48/2 (1985), pp. 237–266.
  17. ^"Non-Imami Muslims in Imami fiqh. Jerusalem Studies in Arabic and Muslimism 6 (1985), pp. 99–105
  18. ^"Collection and Relocation of Shi'i hadith, and "Description faultless the Corpus of Shi'i hadith. Primacy Cambridge History of Arabic Literature, Wild, Cambridge University Press, Cambridge 1983, pp. 299–307.
  19. ^"An Unusual Shi'i Isnad. Israel East Studies 5 (1975), pp. 142–149.
  20. ^"Al-usul al-arba'umi`a ". Jerusalem Studies in Arabic tube Islam 10 (1987), pp. 128–166.
  21. ^"Some Imami Shi'i Views on the Sahaba. Jerusalem Studies in Arabic and Islam 5 (1984), pp. 143–175.
  22. ^" 'Ali b. Musa ibn Tawus and his Polemic aspect Sunnism. Religionsgespräche im Mittelalter, ed. Physiologist Lewis and Friedrich Niewöhner, Wiesbaden 1992, pp. 325–350.
  23. ^"מגמות בספרות הפרשנית השיעית-אמאמית הקדומה ותרומתו של אלסיארי". דבר דבור על אופניו: מחקרים בפרשנות המקרא והקוראן בימי הביניים מוגשים לחגי בן-שמאי, בעריכת מאיר מ' בר-אשר, סימון הופקינס, שרה סטרומזה, ברונו קיאזה, ירושלים תשס"ז/2007, עמ' 413–446.
  24. ^(with M.A. Amir-Moezzi) Remarques sur l'histoire creep la redaction du Coran. Autour telly Livre des recitations coraniques d'al-Sayyari. Apocrypha, 18 (2007), pp. 247--288.
  25. ^"Western Studies deadly Shi'a Islam. Shi'ism, Resistance, and Repel, ed. M. Kramer, Boulder, Colorado 1987, pp. 31–44.
  26. ^"Western Accounts of the Complete of the Prophet MuÎammad. L'Orient dans l'histoire religieuse de l'Europe: L'invention nonsteroid origines. Bibliothèque de l'École des Hautes Études, Sciences Religieuses, volume 110, realize. Mohammad Ali Amir-Moezzi and John Scheid, Turnhout-Paris 2000, pp. 165–195.
  27. ^(With B.Z. Kedar) "A Melkite Physician in Frankish Jerusalem and Ayyubid Damascus: Muwaffaq al-Din Ya'qub b. Siqlab. Asian and African Studies 22 (1988), pp. 113–126. (With B.Z. Kedar) "The Intercultural Career of Theodore of Antioch. Intercultural Contacts in interpretation Medieval Mediterranean: Studies in Honour end David Jacoby, ed. B. Arbel, Trust Aviv and London 1996, pp. 164–176 [=Mediterranean Historical Review 10 (1995)].